#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים חייבין 1) בק&quot;ש 2) ברכת ק&quot;ש 3) זכירת יציאת מצרים?	"1) פטורות דהוי זמן גרמא [שתלוי בזמן קימה ושכיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], והאהל מועד (מובא בב&quot;י, וכ&quot;כ הב&quot;ח) ס&quot;ל דמחויבות בפסוק ראשון דקבלת עול מלכות שמים, אבל קיי&quot;ל דהוא רק חומרא בעלמא (גר&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) [וגם נכון שתאמרו ברוך שם וכו&#x27; (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, עטרת זקנים, לבוש)] {ולכאורה לפי השיטות דנשים מחויבות בפסוק ראשון משמע דס&quot;ל דאנשים מחויבין מן התורה בפרשה ראשונה דאל&quot;ה מאי שנא אשה מאיש, ודחה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דהאיש מחויב בקריאת פסוק שמע ישראל וגו&#x27; משא&quot;כ נשים רק מחויבות לאהבה ולמסור נפשותיהן על קידוש שמו יתברך, וגם אינן מחויבות בדוקא זמן ק&quot;ש}, ולמעשה טוב להן לקרוא כל הק&quot;ש (רשז&quot;א, הרב שך, ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו) 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דהן פטורות דהוי נמי זמן קבוע (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 3) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דהן מחויבות בזכירת יציאת מצרים, וממילא מחויבות להתפלל אח&quot;כ לסמוך גאולה לתפילה ולפי&quot;ז צריכות להתפלל אמת ויציב ואמת ואמונה והשכיבנו [אכן, אין נוהגות נשים להתפלל ערבית וכמ&quot;ש המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ק&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;)], אכן כתב הפמ&quot;ג דלמ&quot;ד זכירת יציאת מצרים בלילה הוי מדרבנן נמצא דמן התורה הוי זמן גרמא ואינן חייבות אלא מדרבנן, ועוד כתב השאג&quot;א (הובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, ובמ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דאפי&#x27; למ&quot;ד דיש חיוב זכירת יציאת מצרים בלילה מן התורה כל אחד הוי מצוה מפנ&quot;ע וכל אחד הוי זמן גרמא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דנשים פטורות מזכירת יציאת מצרים דאפי&#x27; לאנשים לא ניתנו להם בתורה ציווי, ועוד משום דיציאת מצרים תלויה בחיוב מצות ציצית ולפיכך לא מצינו בשום מקום דנשים מחויבות בזכירת יציאת מצרים. [ומ&quot;מ, נכון שיכוונות בק&quot;ש שעל המטה לצאת זכירת יציאת מצרים לפי המג&quot;א (פסק&quot;ת אות א&#x27;)]"	סימן ע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים חייבות 1) בפסד&quot;ז 2) ברכת השחר 3) בקידוש לבנה?	"1) המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) מדייק מרע&quot;א לעיל סי&#x27; נ&quot;ב דהוי תלוי בתפילה [דאם דילג פסד&quot;ז וטעה בשמ&quot;ע צריך לחזור לתחילת פסד&quot;ז] ולפיכך מחויבות, ודלא כהגר&quot;ז דס&quot;ל דפטורות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) נמי כתב דאינן מחויבות אלא שיוכלו לברך, אבל כתבו ר&#x27; שך וריש&quot;א דלכל הפחות תאמרו ברוך שאמר, אשרי, וישתבח (מ&quot;ב דרשו). 2) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דתלוי אם יכול לברך ברכת השחר כל היום, ומסתימת הפוסקים משמע דגם נשים מברכות ברכות השחר {ואפ&quot;ה לכתחילה מחמירין לברכם בתחילת היום (עד ד&#x27; שעות או עד חצות) לחוש לדעת המחמירים}, וכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דמדינא מחויבות בברכת השחר 3) לא דהוי זמן גרמא (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) {ואין נוהגות להחמיר לברכה דהן גרמו פגם הלבנה א&quot;נ משום שהוא מצוה בחוץ וכל כבודה בת מלך פנימה וכמ&quot;ש החת&quot;ס במצות חנוכה}"	סימן ע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולות לברך ברכות אלו אם רוצות?	"אפי&#x27; לדעת המחבר מותרות לנשים לברך ברכות אלו אם רוצות דאינן אומרות &quot;וצוינו&quot; [חוץ מברכת קידוש לבנה] (מ&quot;ב סי&#x27; תקפ&quot;ט ס&quot;ק י&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א סי&#x27; רצ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א, רשז&quot;א, ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן ע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבדים?	"נמי פטורים מק&quot;ש כנשים {וכפשוטו משום דיליף לה לה מאשה, אבל רע&quot;א הביא טעם אחר מהירושלמי דכתיב ה&#x27; אלוקינו ה&#x27; אחד את שאין לו אדון אלא הקב&quot;ה יצא זה שיש לו אדון אחר, ולפי&quot;ז גם חצי עבד פטור}"	סימן ע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"לפי ר&quot;ת מחויבין כשהגיעו לחינוך [ואז חייבין לקרות בזמן ק&quot;ש עם הברכות (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)], ולפי רש&quot;י אפי&#x27; כשהגיעו לחינוך פטורים [אפי&#x27; מברכות ק&quot;ש (גר&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה קטנים)] דאינן בני חינוך כיון שאינן מצויין אצל אביהם בזמן ק&quot;ש, והמחבר מסיים דראוי לנהוג כר&quot;ת אע&quot;פ שמדינא מסתברא כרש&quot;י (גר&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;). [וכשיודע לדבר צריך ללמדו פסוק שמע ישראל (גמ&#x27; סוכה מ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וביאר הרבינו יונה דאין זה משום מצות חינוך אלא כדי להרגילו במצות {משמע דיש ענין להרגילו במצות אפי&#x27; כשאינו מגיע לחינוך}] "	סימן ע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגיע לחינוך?	"כבר שית וכבר שבע, וחידש הב&quot;ח דאפי&#x27; לרש&quot;י מחויב לחנכו כשהגיע לגיל י&quot;ב (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ונלמד מכ&quot;ש מתפילין, אכן לפי דעת בעל העיטור (ס&quot;ס ל&quot;ז) דס&quot;ל דאינם מחויבין בתפילין עד גיל י&quot;ג, אזדא ראייתו של הב&quot;ח (הר&quot;י באק)]"	סימן ע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחויב לחנכו בתפילה?	"אפי&#x27; לרש&quot;י מחויב כשהגיע לחינוך [דתפילה רחמי הוא {ומבואר מרש&quot;י בברכות כ&#x27; ע&quot;ב דשייך האי טעמא אפי&#x27; לקטנים (הר&quot;י באק)}] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ומ&quot;מ אין נוהגין להקפיד על זה כיון שבגיל הזה הקטנים אינם מקפידים לומר כל התיבות כראוי (הגר&quot;ח קנייבסקי, מ&quot;ב דרשו)"	סימן ע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חתן מותר/מחויב לקרות ק&quot;ש?	"יש מח&#x27; תנאים אם מותר לחתן לקרות ק&quot;ש, וקיי&quot;ל כרשב&quot;ג, אבל נחלקו הראשונים מהו שיטת רשב&quot;ג, הרא&quot;ש סבר דאסור לומר ק&quot;ש [אבל מותר לקרות כקורא בתורה בלא ברכות (דרכ&quot;מ בשם מגדל עוז, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {וצ&quot;ב למה אינו יכול לברך ברכת ק&quot;ש אף שהוא פטור מק&quot;ש, הרי ראינו דמברך ברכת ק&quot;ש עד ד&#x27; שעות (הר&quot;י באק)}] אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם סברי דמותר, והוסיף המהר&quot;ם מרוטנבורג דבזמן הזה שגם שאר בני אדם אינם מכוונים גם החתן צריך לקרות, ואם אינו קורא מיחזי כיוהרא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {וצ&quot;ע דה&quot;ל למימר דאם אינו קורא מבטל מצות עשה של ק&quot;ש, ותי&#x27; הר&quot;י באק דמיירי באיש שיש לו כוונה הרבה ולדידיה באמת פטור משום עוסק במצוה ואפ&quot;ה צריך לקרות משום יוהרא}"	סימן ע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה ימים חתן פטור?	"כשלא עשה מעשה, כתב הטור דפטור לד&#x27; ימים ולד&#x27; לילות (ודלא כרבינו מנוח המובא בב&quot;י דמשמע דמחויב ביום דאז אינו טריד), והקשה עליו המהר&quot;י אבוהב הרי אינו אלא ג&#x27; ימים, ותי&#x27; הב&quot;י דאפשר דהוא פטור מיום רביעי שהוא טרוד א&quot;נ כגון שכנסה ליל רביעי, אבל השיג עליו הדרכ&quot;מ הרי הדרך היה ליכנס בליל חמישי משום טענת בתולים. למעשה השו&quot;ע כתב דפטור רק לג&#x27; ימים, ואם נכנס לחופה ביום רביעי בבקר קודם שקרא ק&quot;ש פטור גם ביום רביעי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ואחר הימים אלו חייב דנתקררה דעתו ולבו גס בה (רמב&quot;ם הל&#x27; ק&quot;ש פ&quot;ד ה&quot;א) א&quot;נ משום דנתייאש אח&quot;כ מן הדבר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג). וכל זה דוקא אם לא עשה מעשה, אבל לאחר שעשה מעשה חייב בק&quot;ש."	סימן ע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כונס 1) נדה 2) אלמנה?	1) מחויב בק&quot;ש כיון שאינו יכול להתחייחד עמה (ב&quot;י) 2) מחויב בק&quot;ש כיון שאינו טרוד כ&quot;כ	סימן ע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טרוד בטרדה דרשות?	"צריך לאיתובי דעתיה (גמ&#x27; ברכות י&quot;א)"	סימן ע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשיכור?	אם רק שיכור מעט קורא ומתפלל כיון דבלא&quot;ה אין אנו מכוונין, אבל אם אינו יכול לדבר לפני המלך לא יקרא ויתפלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן ע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמלמד תורה ברבים?	"צריך לקרות רק פסוק ראשון, ואם יש שהות אח&quot;כ צריך לגומרה, ואם יכול להפסיק לומר ק&quot;ש ולהמשיך השיעור אח&quot;כ עדיף לעשות הכי (ב&quot;י) {וצ&quot;ע דקיי&quot;ל בסי&#x27; ל&quot;ח דהעוסק במצוה פטור מן המצוה אפי&#x27; אם אפשר לקיים שניהם, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דאין להפסיק אפי&#x27; אם אפשר לקיים שניהם, ואולי יש ליישב דאנן קיי&quot;ל כהר&quot;ן והרמ&quot;א שם אבל הב&quot;י כאן אינו קאי כשיטות אלו}"	סימן ע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעוסק בצרכי רבים?	"יגמור עסקיהם ואח&quot;כ יקרא ק&quot;ש, והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מכס&quot;מ בשם רבינו מנוח דזהו דוקא בדורות הראשונים דכוונתם לשם שמים אבל עכשיו צריך להפסיק, והכס&quot;מ מסיים על זה אין לו טעם. וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה היה) דכבר כתבנו בסי&#x27; ל&quot;ח דתלוי על עיקר כוונתו, ואם כוונתו לשניהם מקרי עוסק במצוה. ומיהו, מודה הרבינו מנוח דאם אין מי שישתדל אלא הוא [ואפי&#x27; אם הוא עוסק בהצלת ממונם] אז הוי עוסק במצוה ולא יפסק {והקשה הר&quot;י באק במאי פליגי ר&#x27; יהודה ורבנן בסוטה (מ&quot;ד ע&quot;ב) אם יש פטור עוסק במצוה במלחמה למעוטי גוים דלא ליתי עלייהו דלכאורה הוי הצלת ממון לכל הפחות}."	סימן ע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יכול לפסוק לק&quot;ש ולחזור לצרכי רבים אח&quot;כ?	אז צריך להפסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) דמקרי אפשר לקיים שניהם בלא טורח	סימן ע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שפטור מק&quot;ש, מה יעשה?	"לכל הפחות יקרא שמע ישראל וגו&#x27; וברוך שם וכו&#x27; [ואם קורא יותר מקרי הדיוט, אבל יוצא ידי חובתו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ומ&quot;מ משמע משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תע&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ט) דאין לברך ברכת המצות על מצוה שעושה כשיש עליו פטור דעוסק במצוה], ואח&quot;כ אם כבר עבר זמן ק&quot;ש יזכור יציאת מצרים דמדאורייתא זמנה כל היום (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;),"	סימן ע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל לעסוק בצרכי ציבור אחר שהגיע זמן ק&quot;ש?	מהשו&quot;ע משמע דצריך להפסיק, אבל הפמ&quot;ג כתב דא&quot;צ להפסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן ע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגמור עסקו אחר חצות היום?	"אסור לאכול עד שיניח תפילין ולהתפלל מנחה [ובמחנה ישראל מסתפק מה הדין בחצי שעה שלאחר חצות עד מנחה גדולה] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן ע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חולה שצריך לאכול בתשעה באב, האם מותר לאכול קודם שהניח תפילין?	אחר חצות ריש&quot;א מקיל ורשז&quot;א מחמיר (מ&quot;ב דרשו)	סימן ע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להפסיק מלאכתו לעשות מצוה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-efc0ac7d98bdbb3bb0445c67423fa55e69bac31d.jpg"">"	סימן ע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב התחיל בהיתר?	למרחץ, תספורת, בורסקי, ודין סגי אם התחיל קודם עלות השחר. ולשאר מלאכות הדה&quot;ח מחמיר בחצי שעה קודם עלות השחר והביה&quot;ל (ד&quot;ה היה) מסתפק בדבר	סימן ע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי אכילה?	"[לפי הרמב&quot;ם דינו כמלאכה (מחה&quot;ש), אבל אנן לא קיי&quot;ל כוותיה אלא] אפי&#x27; אם התחיל בהיתר [קודם חצי שעה לפני עלות] צריך להפסיק כשהגיע עלות אפי&#x27; לתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ודוקא בשחרית אבל בערבית דינה כמלאכה דאם התחיל בהיתר א&quot;צ להפסיק כלל [אפי&#x27; לתפילה בציבור] ואם התחיל באיסור צריך להפסיק לק&quot;ש לבד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) {ולפי&quot;ז מי שנמשך שלש סעודות שלו, מדינא א&quot;צ להפסיק להתפלל בציבור}"	סימן ע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא שהות ביום?	"פשוט דצריך להפסיק אפי&#x27; לתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן ע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התחיל מלאכתו בהיתר האם צריך להפסיק לתפילה בציבור?	לא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)	סימן ע סעיף ה		
